ביאור:דניאל ה כג
דניאל ה כג: "וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ, וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְתֵהּ הַיְתִיו קדמיך (קָדָמָךְ), ואנתה (וְאַנְתְּ) ורברבניך (וְרַבְרְבָנָךְ) שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן, וְלֵאלָהֵי כַסְפָּא וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא דִּי לָא חָזַיִן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין - שַׁבַּחְתָּ; וְלֵאלָהָא דִּי נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכָל אֹרְחָתָךְ לֵהּ - לָא הַדַּרְתָּ."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ, וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁל בֵּיתוֹ הֵבִיאוּ לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה וְשָׂרֶיךָ, נָשֶׁיךָ וּפִילַגְשֶׁיךָ יַיִן שׁוֹתִים בָּהֶם, וֵאלֹהֵי כֶסֶף וְזָהָב, נְחֹשֶׁת, בַּרְזֶל, עֵץ וָאֶבֶן, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים וְאֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים – שִׁבַּחְתָּ; וְאֶת הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר נִשְׁמָתְךָ בְיָדוֹ וְכָל דְּרָכֶיךָ לוֹ – לֹא פֵאַרְתָּ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה כג.
וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ
[עריכה]דניאל מטיח אשמה חזקה נגד בלשאצר - "וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ", ואשר "נִשְׁמָתְךָ בְיָדוֹ וְכָל דְּרָכֶיךָ לוֹ – לֹא פֵאַרְתָּ".
דניאל מוצא פגם חמור ביותר שהמלך עשה משתה לאנשיו ולנשים שהוא משגל ונתן להם, בחוסר כבוד, להשתמש בכלי כסף וזהב שנגנבו מביתו של אלוהים בירושלים.
אין ספק שבלשאצר לא עשה מעשים גרועים יותר מאשר כל שאר מלכי העולם ששדדו אחד את השני ופארו את אלוהיהם והשפילו את אלוהי המובסים.
אמת שהיו עוד מלכים שגנבו את כלי המקדש, השתמשו בהם לתענוגותיהם ולא פארו את אלוהים, ובכל זאת אלוהים לא פגע בהם.
- זה שאדם עושה כלי למקדש, לא הופך את הכלי לדבר בעל חשיבות עליונה לדת או לאלוהים.
דניאל הבין שאלוהים מודיע לבלשאצר את גורלו.
אלוהים לא הודיע שאין אפשרות לשנות את הגזרה.
אלוהים העניק לבלשאצר מידע בעל חשיבות עליונה, כשנתן לו התרעה מוקדמת והזדמנות למצוא אפשרויות שונות איך להתגבר על הצרה, או לפחות להקטין את הנזק.
לצערו של בלשאצר, הוא לא שאל איך לרומם את אלוהים השמים, ומה עליו לעשות, ובלילה ההוא הוא נרצח וסיפורו נגמר (ביאור:דניאל ה ל).
לא ברור אם משרתיו רצחו אותו בגלל חולשתו, או שהפרסים כבשו את העיר והרגו אותו.
מעדויות חיצוניות נראה שהוא החליט להכנע לפרס לאחר שכורש היטה את מי הפרת והשאיר את העיר ללא הגנה. בלשאצר היה במשתה יין עם כל שריו ובזמן הזה הפרסים כבשו את העיר ללא מלחמה, אבל לא ידוע שהם הרגו אותו.
לָא הַדַּרְתָּ / לֹא פֵאַרְתָּ
[עריכה]דניאל מאשים את בלשאצר שהוא לא פאר ולא הידר את אלוהים.
לא ברור למה דניאל חשב שאלו הדברים החשובים ביותר - אלוהים אמר בדברה הראשונה: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי ... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ ב-ד). על זה עבר בלשאצר, אולם אבותיו לא יצאו ממצרים מבית עבדים, והם לא קיבלו את חוקי אלוהים בהר סיני.
תחזיות מדהימות
[עריכה]ישעיהו נבא את סופה של בבל (ישעיהו יג א-ז).
נבואותיו של ישעיהו מרשימות במיוחד מפני שהן נכתבו כ־200 שנה מראש — 150 שנה בקירוב לפני שכורש אפילו נולד!
תן דעתך לפרטים הבאים:
- אדם ששמו כורש יכבוש את בבל וישחרר את היהודים (ישעיהו מד כח, ישעיהו מה א).
- נהר הפרת יִיבַש, דבר שיאפשר לצבאו של כורש לחדור אל העיר (ישעיהו מד כז).
- שערי העיר יישארו פתוחים (ישעיהו מה א).
- חיילי צבא בבל ’יחדלו להילחם’ (ירמיהו נא ל).
ייתכן שדניאל ידע על הנבואות של ישעיהו וראה בהתגשמותם.